השתנה בבית נחלקת לשני סוגים – השתנה לשם סימון, והשתנה מחוץ לארגז הצרכים. בכל המקרים יש לבצע בדיקה וטרינרית תחילה בכדי לשלול סיבה רפואית העשויה לגרום לתופעות אלה.
השתנה שלא במקום המיועד נעשית לרוב על משטחים אופקיים בקרבת ארגז הצרכים. לעיתים הפעולה נעשית באיזור נבחר (כורסא בסלון), ולעיתים על חומר מסויים (אדמה בעציץ). לאחר שוידאנו שאין בעיה רפואית, נבדוק מספר גורמים נוספים – האם החול נקי דיו? האם סוג החול נעים לשימוש לחתול (ישנם חתולים שלא אוהבים חול קריסטלי למשל)? האם קיים חתול נוסף בבית המאיים בנוכחותו על החתול השני (קופץ עליו כשהוא יוצא מהארגז)? האם יש יותר מ2 חתולים בבית (דבר הדורש יותר מארגז אחד בגלל עירוב הריחות)?
הטיפול הינו נסיון להפוך את הארגז לאטרקטיבי יותר. כדי לעשות זאת, עלינו לנקות את החול מדי יום, לנסות סוגי חול שונים, באם הארגז הינו מסוג סגור עם דלת יש להוסיף ארגז נוסף פתוח, להימנע משימוש בחומרים בעלי ניחוחות חזקים באיזור הארגז, להימנע ממיקום הארגז במקומות רועשים (כמו ליד מכונת הכביסה), להימנע מלשים כלי אוכל ושתיה ליד הארגז ועוד. ניתן להשתמש באמצעים מרתיעים כדי למנוע מהחתול להשתין במקומות אחרים – כגון שקיות ניילון, נייר אלומניום ועוד. ניקוי האיזור בו החתול השתין לפני- יש להימנע משימוש באקונומיקה מכיוון שהיא מדגישה את הריח של שתן החתול. עדיף לנקות עם חומרים אחרים, וההמלצה היא להשתמש בסודה לשתיה שמנטרלת את ריח השתן של החתול.
כמו כן ניתן להשתמש בחיזוקים חיוביים ושליליים על מנת ללמד את החתול – חיזוק חיבי אם החתול עשה את צרכיו במקום – פרס כחטיף, מזון רטוב וכו'. חיזוק שלילי יעשה רק באותו הרגע בו החתול נתפס (לאחר מכן הוא לא יהיה אפקטיבי מאחר והחתול לא יקשר את התגמול למה שעשה) – דחיפת אפו של החתול לשתן לא יעזור לנו ללמדו שעשה דבר רע.
השתנה לשם סימון – לרוב בחתולים זכרים, ועוד יותר בחתולים לא מסורסים. החתול מרחרח איזור מסויים, נעמד עם זנבו מורם ומרסס מספר טיפות שתן על האיזור. התנהגות זו נובעת מהיררכיה חברתית. החתול רוצה לסמן ששטח זה הינו שלו והריח שלו שולט באיזור. בנוסף, סימון עשוי להיגרם על ידי גורם זר המאיים על החתול – בין אם זהו חתול חיצוני (ואז החתול יסמן באיזורים הנוטים החוצה-חלונות דלתות וכו') ובין אם זה חתול נוסף בבית (ואז החתול יסמן חפצים בבית). מעבר דירה, טראומה, סטרס, חפצים חדשים המוכנסים הביתה – כל אלה עלולים לגרום לסימון של החתול.
הטיפול הינו קודם כל גילוי הגורם המפריע והוצאתו. באם זהו חתול מבחוץ נסה לאטום את החלונות או לכסותם בוילונות כך שהחתול לא יראה אותו. מומלץ לרסס את האיזור שבו החתול ריסס בחומר בעל ריח דוחה עבורו- למשל תמצית פירות הדר. קבע פרקי זמן קצובים למשחק עם החתול- מחקרים הוכיחו כי משחק עם החתול והידוק הקשר בין הבעלים לחתול יכולים לסייע בהפסקת הריסוס. סירוס של חתולים לפני הגעתם לבגרות מינית (6-8 חודשים) פותרת את הבעיה כמעט בכל המקרים. באם החתול לחוץ מאוד קיימת האפשרות לטפל בו כנגד חרדה באמצעות תרופות אך ברוב המקרים הפסקת הטיפול תגרום לחזרתיות של התופעה.